מושגי יסוד במשפטים

דיני הנזיקין

2 שאלות מרכזיות מהוות את לב ליבם של דיני נזיקין:

האם קיימת אחריות של גורם הנזק? אם התשובה היא כן –

מהו הסעד לו זכאי הניזוק מאת המזיק?

ניתן למנות רשימה ארוכה של סיטואציות אשר עשויות להביא להטלת אחריות בנזיקין על המעוול ובין היתר: תאונות דרכים; תאונות עבודה; רשלנות – לרבות רשלנות רפואית; תקיפה; לשון הרע; מטרד – למשל, רעש, זיהום אויר וכדו'; גניבת עין; ועוד.

אחריות לפי דיני נזיקין

נבחן להלן האם קיימת אחריות נזיקית? על מנת ליתן מענה לשאלה זו יש לבדוק את משטר האחריות הנוהג – דהיינו מהי רמת האחריות של המזיק?

בדיני נזיקין ישנם סוגים שונים של משטרי אחריות, החל מאחריות מוחלטת דרך רשלנות ועד לדרישת כוונה ומודעות בפועל.

אחריות מוחלטת

אחריות מוחלטת קובעת כי גם כאשר המזיק לא יכול היה שלוט בנזק ולא יכול היה למנוע אותו ניתן לחייב אותו לפי דיני הנזיקין.

כך, למשל חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ("הפלת"ד") קובע משטר של אחריות מוחלטת ולכן, במקרה של אדם שנפגע בתאונת דרכים, כשלרכב הפוגע פוליסת ביטוח בתוקף, הנפגע זכאי לפיצויים על פי החוק ואין זה משנה מה מידת האשם של הפוגע ו/או של הנפגע.

רשלנות

סעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח 1968 (להלן: "הפקודה") מגדיר רשלנות כדלקמן:

"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או 

לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח-יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".

סעיף 36 לפקודה קובע כי:

"החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף."

הפרת חובת הזהירות

המבחן האובייקטיבי להפרת חובת הזהירות הוא מבחן דו שלבי. בשלב הראשון בוחנים התקיימותה של חובת זהירות כללית (חובה מושגית) – האם על סוג מסוים של מזיקים להיזהר ביחס לסוג מסוים של ניזוקים. בשלב השני בוחנים קיומה של חובת זהירות קונקרטית – האם במקרה ספציפי היה על מזיק ספציפי לצפות את הנזק, והאם הייתה לו אפשרות טכנית לעשות זאת. אם התשובה לשאלות אלו היא חיובית, אזי יש התרשלות, וניתן לבדוק את קיומם של יתר יסודות העילה.

קשר סיבתי (קש"ס)

קשר סיבתי משמעותו קיומו של קשר בין הנזק שנגרם לניזוק לבין התרשלות המזיק. בבחינת הקשר הסיבתי יש להבחין בין קשר סיבתי עובדתי לבין קשר סיבתי משפטי.

קשר סיבתי עובדתי –האם ההתנהגות המזיקה היא הגורם אשר בלעדיו לא היה נגרם הנזק? זהו למעשה מבחן ה"גורם בלעדיו אין".

קשר סיבתי משפטי –שאלה נורמטיבית שבמסגרתה בוחנים את המדיניות המשפטית הרצויה, היינו האם יש לחייב את המזיק לצפות כי הנזק יגרם בעקבות ההתנהגות הרשלנית?

במידה ומענה על שתי השאלות הללו הוא חיובי, הרי שמתקיים קש"ס בין הנזק לבין ההתרשלות באופן המטיל חבות משפטית נזיקית על המזיק.

הסעדים בדיני הנזיקין

הסעד העיקרי פיצוי כספי שמטרתו להשיב את הניזוק למצב בו היה אילולא אירע האירוע המזיק (השבה). יחד עם זאת, ישנם חיקוקים הקובעים פיצוי עונשי או פיצוי ללא הוכחת נזק כגון חוק לשון הרע, חוק עוולות מסחריות. במקרה של אחריות נזיקית מוחלטת יש הגבלות על סכום הפיצוי.

בנוסף לפיצוי ישנם מגוון סעדים שהנפגע בנזיקין יכול לדרוש. המדובר בצווי מניעה, צווי עשה, וצווים ספציפיים הנוגעים לחיקוקים ספציפיים.

 

תביעה ייצוגית

בשנת 2006, נחקק חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") הקובע כללים אחידים לעניין הגשתה וניהולה של תביעה ייצוגית. במסגרת החוק נקבעו שורה של תנאים מקדמים אשר רק בהתקיימותם תאושר התביעה כתביעה ייצוגית.

להלן תנאי הסף לאישורה של התביעה כייצוגית:

תנאי ראשון – תביעה שניתן להגיש בה בקשה לאישור תביעה ייצוגית

סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי ניתן להגיש תביעה ייצוגית רק אם היא מופיעה ברשימת התביעות הכלולה בתוספת השניה לחוק או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית. התוספת הרשניה לחוק מונה את רשימת ההליכים בהם ניתן להגיש תביעה ייצוגית ובין היתר:

  1. תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
  2. תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת, בקשר לענין, לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל, שבינם לבין לקוח, לרבות מבוטח או עמית, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
  3. תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
  4. תביעה בעילה לפי חוק ההגבלים העסקיים.
  5. תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע; לעניין זה, "גורם המפגע", "מפגע סביבתי" – כמשמעותם בחוק למניעת מפגעים סביבתיים.
  6. תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר.
  7. תביעה נגד מפרסם כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, בעילה לפי הסעיף האמור.

תנאי שני – קיומה של עילת תביעה אישית

המבקש להגיש תובענה ייצוגית נדרש להוכיח את עילת תביעתו באופן לכאורי, וכי בשלב האישור התובענה די בכך שהתובע יראה לכאורה , לעניין הנזק, את נזקו הוא (רע"א 8268/96 שמש נ' רייכרט, פ"ד נה(5) 276, פסקה 11 (2001) (להלן: "עניין רייכרט")). מכאן שהתנאי השני הוא קיומה של עילת תביעה אישית מבוססת לכאורה, שטובים סיכוייה להתקבל, בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהמעשה ו/או המחדל הנטען.

תנאי שלישי – התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה

הלכה פסוקה היא, כי "אין כל צורך שכל השאלות המתעוררות ביחס לקבוצה תהיינה משותפות. די בכך שהיסוד המשותף מהווה מרכיב מהותי בהתדיינות. אם יש לאחד מהקבוצה עניין שהוא מיוחד לו – כגון נזק מיוחד – ניתן לבררו בשלב האינדיווידואלי, אשר יבוא לאחר סיום השלב הקבוצתי, ולאחר שנקבעה בו שאלת האחריות של הנתבעים" (דברי הנשיא (כתוארו אז א' ברק ברע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ ואח', פ"ד מט(5) 774, עמ' 788 (1996)).

תנאי רביעי – יש אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה

על המבקשים לשכנע במידת הסבירות הראויה שיש להם עילת תביעה אישית מבוססת לכאורה, וזאת הן במישור הטעוני והן במישור הראייתי, והן להוכיח גם את התנאי בדבר קיומה של עילת תביעה משותפת לכלל חברי הקבוצה. בנסיבות אלה טובים סיכוייה של התביעה להתקבל.

תנאי חמישי – התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין

על המבקשים להראות כי מדובר בקבוצה גדולה של חברים, אשר סביר להניח כי רוב חברי הקבוצה לא יגלו את קיומו של המעשה ו/או המחדל וגם אם יגלו זאת, הרי שהנזק שנגרם לכל אחד מיחידי הקבוצה הוא קטן באופן יחסי, כך שסביר להניח כי רוב חברי הקבוצה לא יטרחו להגיש לבית המשפט הליך אינדיבידואלי לשם קבלת הסעד, בשל הטרחה וההוצאות הכרוכות בכך. בנסיבות אלה מדובר במקרה מובהק וקיצוני המתאים מעצם טיבו לניהול במסגרת של תובענה ייצוגית.

זאת ועוד, המבקשים יכולים להראות גם כי המשיבה הינה גוף גדול חזק ומרתיע, ויש להניח כי לרוב חברי הקבוצה אין את היכולת ו/או התושיה ו/או האמצעים על מנת להתמודד עם המשיבה באופן אישי וישיר. התובענה הייצוגית נועדה להתגבר על הנחיתות בה מצויים ציבור הלקוחות ולהשוות את יחסי הכוחות בין המתדיינים. לכן, גם מטעם זה, קיימת הצדקה לאשר להגיש את התובענה הייצוגית.

המבקשים יכולים להוסיף ולהראות כי, המשיבה פועלת בדרך שבה היא פועלת מבלי שהיא חוששת לתוצאות אופן התנהלותה. ולפיכך התובענה הייצוגית הינה בדיוק הכלי המתאים על מנת להחזיר את המשיבה לדרך פעולה חוקית ולאלצה לתקן את דרכיה הנלוזות כך ש גם האינטרס הציבורי מחייב את אישור התובענה הייצוגית.

תנאי שישי – גודלה והגדרתה של הקבוצה

בבקשת האישור אין כל צורך להראות את גודלה המדויק של הקבוצה, אלא רק להראות שקיימת קבוצה גדולה של אנשים שנפגעו באופן דומה, והדברים נכונים במיוחד, מקום שהנתונים לגבי הקבוצה מצויים בידי המשיבה עצמה. אם וככל שבית המשפט הנכבד יקבע, כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה אינו מעשי בנסיבות העניין, וזאת בין מן הטעם של קושי באיתור וזיהוי חברי הקבוצה ובין מן הטעם של קושי בקביעת שיעור הנזק המדוייק, הרי שבית המשפטט הנכבד יכול לפסוק סעד לטובת הקבוצה.

תנאי שביעי – קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב

תנאי זה נבחן בראש ובראשונה בכך שיש לתובע המייצג אינטרס אמיתי ועניין ממשי בתביעה והבנה מסוימת בתביעה אותה הוא מבקש להוביל (עניין רייכרט) וכי הוא פעל ויפעל במידת המרץ הראויה ויקדיש את כל המשאבים הנדרשים לניהולה של התובענה ולזכייה בה. בנוסף, לתובע הייצוגי אין כל ניגוד אינטרסים עם מי מחברי קבוצת התובעים, כך שבין המבקש לבין כל חברי הקבוצה קיימת זהות אינטרסים.  אשר לתנאי תום הלב, יש להראות כי עסקינן בתביעה סבירה והגונה אשר הוגשה רק לאחר שהתובע הייצוגי נוכח כי המשיבה ביצעה או המעשה ו/או המחדל כלפי כל חברי הקבוצה המיוצגת.

אשר לבאת הכוח של התובעים הייצוגים, יש להראות כי לעורכת הדין המגישה את התביעה יש ניסיון עשיר ומצטבר בייצוג צדדים בתובענות ייצוגיות, כמו גם ניהול תביעות אזרחיות ומסחריות מורכבות ורחבות היקף ואף תביעות גדולות מרכזיות ומשמעותיות כנגד גופים גדולים.

לסיכום

על התובע הייצוגי להוכיח, לפחות במידת ההוכחה הלכאורית הנדרשת בשלב הגשת הבקשה לאישור, כי מתקיימים כל התנאים לאישורה של התובענה כתובענה ייצוגית.

ליטיגציה

ליטִיגַצְיָה (התדיינות) הוא כינוי למקצוע הטיעון והייצוג בבית משפט. תפקידו של עורך הדין לשכנע את בית המשפט כי המסכת העובדתית והמשפטית המוצגת על ידו בשם לקוחותיו היא הנכונה והצודקת על מנת שמרשיו יצאו עם ידם על העליונה.

הליטיגציה  חולשת על המשפט הפלילי, האזרחי והמסחרי ורלוונטית לגבי כל תיק אשר בסופו של דבר יגיע לדיון משפטי בין אם הדיון יתקיים בבית משפט, בבית דין, בפני בורר, או בפני כל ערכאה משפטית ודיוניות אחרת.

ליטיגציה אזרחית – ייצוג והופעה בבית משפט בהליכים אזרחיים כגון הליכים שעניינם חוזים והסכמים, תביעות ייצוגיות, דיני משפחה וגירושין, לשון הרע, ירושה וצוואה, זכויות יוצרים, נזיקין, מקרקעין ונדל"ן, דיני עבודה ועוד.

ליטיגציה מסחרית – תת תחום של הליטיגציה הפלילית והאזרחית ותולדה של השנים האחרונות ובמיוחד לאחר הקמת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב (בית המשפט הכלכלי). ליטיגציה המסחרית עוסקת במשפטים פליליים ובעבירות לפי חוק ניירות ערך וכן בהליכים אזרחיים הקשורים לדיני חברות, עתירות מנהליות כנגד החלטות רשות ניירות ערך ונגד רשם החברות וכן בערעורים על החלטות ועד המשמעת לפי חוק הייעוץ.

ליטיגציה פלילית – ייצוג והופעה בבית משפט בהליכים פליליים.

הסכם ממון

כאמור לעיל, על מנת שיינתן תוקף משפטי להסכם ממון יש לאשרו ולעמוד בתנאים שציינו לעיל. יחד עם זאת במקרה ומסיבה כלשהי ההסכם לא אושר כדין בית המשפט עשוי, במקרים מסוימים, כאשר הוא השתכנע כי הצדדים להסכם הסתמכו על ההסכם, כלכלו צעדיהם בהתאם להוראותיו ופעלו לפיו לאורך השנים לסטות מהכלל וליתן להסכם הממון תוקף משפטי מחייב חרף העובדה שלא אושר כדין.

דומה לצוואה, גם הסכם ממון ניתן לשנות אך ורק על ידי עריכת הסכם ממון חדש בכתב אשר יאושר על ידי הגורם המשפטי המוסמך (בית משפט). באם ההסכם החדש לא אושר על ידי בית המשפט ההסכם הקודם יקבל את זכות הבכורה והוא זה שיהא בתוקף ויקבע את אופן חלוקת הרכוש בין בני הזוג במקרה של פרידה.

צוואה

צוואה זו הדרך היחידה בה יכול אדם להבטיח כי לאחר הסתלקותו מהעולם ישמע קולו וכי עיזבונו יחולק בדיוק באופן שציווה ולא באופן אחר כלשהו אשר קבע חוק הירושה.

החוק בישראל מכיר כיום בארבע סוגים שונים של צוואות חוקיות: צוואה בעדים, צוואה בפני רשות, צוואה בכתב יד וצוואה בעל פה.

החוק מציב דרישות רבות על מנת שצוואה תהיה חוקית ולכן רצוי מאד לערוך אותה בפני עורך דין צוואה המתמחה בדבר, שכן מספיקה טעות אחת קטנה על מנת שניתן יהיה לתקוף את הצוואה ולגרום לביטולה.

צוואה בעדים היא הצוואה הפופולרית ביותר והיא נערכת על ידי עורך דין צוואות בנוכחות של שני עדים לפחות, אשר חותמים יחד עם המצווה על הצוואה, וזאת לאחר שהמצווה הצהיר בפניהם כי זה אכן רצונו וזו אכן צוואתו.

באם ערכתם בעבר צוואה בוודאי שעורך דין ירושה הסביר לכם כי ניתן לחזור מהצוואה, לשנותה, לגרוע ממנה או להוסיף עליה בכל עת, וזאת בדרך של עריכת צוואה חדשה. כל עוד לא נערכה צוואה חדשה תהא הצוואה הקודמת תקפה וחוקית וזאת ללא הגבלת זמן. יחד עם זאת, במקרים בהם מתגלה פגם בצוואה החדשה שנערכה אשר הופך אותה לבלתי חוקית, ייתכן מאד והצוואה החוקית האחרונה שנערכה לפניה תהיה הצוואה שעל פיה יחולק הרכוש.. רק במקרים של עשיית צוואה בעל-פה, תהיה הצוואה תקפה עד למועד שבו יצא המצווה מכלל סכנה או עד לחלוף 30 יום ממועד עשייתה, לפי המוקדם מבניהם.

פונדקאות

מדינות שונות מנהיגות חוקים והסדרים מגוונים לגבי הפונדקאות, ולא קיימת מדיניות אחידה בתחום. ישנן מדינות ליברליות, המתירות פונדקאות לא רק לזוגות נשואים, כי אם לקשת רחבה של מבקשים – רווקים, הומוסקסואלים ולסביות וכן זוגות שאינם נשואים. מדינות אחרות מתירות פונדקאות אך מחילות הגבלות שונות בהקשרה וישנן מדינות המטילות טאבו מוחלט על מוסד הפונדקאות.

פונדקאות בישראל זכתה להכרה חוקית במסגרת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור, הסכם ומעמד היילוד), התשנ”ו – 1996 (להלן: “החוק”). הפונדקאות המוכרת ומאושרת כיום בישראל הינה פונדקאות מלאה – בה נושאת האם הפונדקאית ברחמה עובר שנוצר מביצית וזרע של הזוג הביולוגי או מזרע של האב ותרומת ביצית.

החוק מסדיר את תחום הפונדקאות בארץ ומפרט את תנאי ההסכם הנכרת בין ההורים המיועדים לאם הפונדקאית, במסגרתו נותנת הפונדקאית את הסכמתה להתעבר בדרך של השתלת ביצית מופרית ומתחייבת לשאת את ההריון עבור הזוג ולמסור את הילד להוריו לאחר הלידה. ההורים בתמורה מתחייבים לשאת בתשלומים חודשיים לאם הפונדקאית לכיסוי ההוצאות הרפואיות והוצאות אחרות הכרוכות בתהליך וכן פיצויי כספי בעד טרחתה ועזרתה. ההסכם בין ההורים המיועדים לפונדקאית מותנה בקבלת אישורה של ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות, אשר בוחנת את תוכנו ומתרשמת ממוכנות הצדדים לקיים את תנאיו, והוא תקף לפרק זמן של 18 חודשים.

מומלץ לקבל ייעוץ משפטי על ידי עורך דין פונדקאות המומחה בתחום על מנת להסדיר את התהליך בצורה חלקה ולקצר את ההליך עד כמה שניתן.

משרד עורכי דין

משרד עורכי דין הוא משרד המספק שירותי עריכת דין ללקוחותיו בתחומים שונים: ליטיגציה, מקרקעין, הסכם ממון, תביעות ייצוגיות, רשלנות רפואית, פונדקאות. משרד עורכי הדין מגבש אסטרטגיה משפטית המותאמת לצרכיו הספציפיים של הלקוח, כך שבחלק מהמקרים ייצג המשרד את לקוחותיו בנחישות ובלוחמנות ואילו באחרים יפעל המשרד למציאת פתרונות יצירתיים מחוץ לכותלי בית המשפט. ישנם משרדים הכוללים עורכי דין ומגשרים באותוו משרד.

חשיבות עורך דין מקרקעין

עסקת מקרקעין היא אחת העסקאות הגדולות ביותר שאנו עושים בחיינו. מדובר בדרך כלל בנכס היקר ביותר שיהיה בבעלותנו, כאשר לשם רכישתו אנו נוטלים על עצמינו את ההתחייבות הגדולה ביותר של חיינו.

למרבה הצער, למרות שמדובר בעסקת חיינו, במקרים רבים, צדדים לעסקה מוותרים על ייצוג משפטי וזאת משיקולים כלכליים.

רכישת דירה יד שניה, מכירת בית או מגרש התקשרות עם קבלן בהסכם לרכישת דירה העברת נכס מקרקעין שהתקבל בירושה התקשרות בהסכם מתנה בן ממשיך במשק חקלאי הסכמי קומבינציה, פינוי בינוי ותמ”א 38.

השאלה שנשאלת האם לכל הפעולות מעלה צריך עורך דין מקרקעין שילווה את התהליך? או אולי בעצם זה הוצאה מיותרת? מה החשיבות של עורך דין מקרקעין ? מה הוא יכול לתרום לעסקה? איך לבחור עורך דין מקרקעין? האם מספיק סקר שוק ולקחת את המחיר הנמוך ביותר או שיש שיקולים מעבר?

על מנת לנסות לתת מענה לשאלות אלה ננסה לבחון להלן למה בכלל חשוב להיות מיוצגים בערך דין מקרקעין כאשר מעוננים לרכוש, למכור, להשכיר, לשכור …. נכס מקרקעין.

בראש ובראשונה חשוב לזכור שנכס מקרקעין הוא בדרך כלל הנכס היקר ביותר שיהיה בבעלותנו, כאשר לשם רכישתו אנו נוטלים על עצמינו את ההתחייבות הגדולה ביותר של חיינו. כבר מטעם זה ברור כי יש לוודא כי בטרם אני מבצע את העסקה הגדולה של חיי אני אהיה מיוצג על ידי עורך דין מקרקעין מנוסה ובקיא אשר יספק לי את ההגנה המשפטית הטובה והאיכותית ביותר בטרם אחתום על עסקת חיי.